מכון וידרא לחקר הספנות והתעופה הוקם בשנת 1969 על ידי ד"ר נפתלי וידרא, לאחר שהתגבשה ההכרה אצלו ואצל אנשי משרד התחבורה שיש צורך במכון מחקר בלתי תלוי, שעיסוקו בצוע מחקרים בענף הספנות של מדינת ישראל. המכון הוקם כחברה ציבורית ללא מטרת רווח.

פעילותו של המכון החלה במשרדים בקרבת הנמל וסמוך למשרדי חברות הספנות וסוכני ספנות שונים, עובדה אשר חיזקה את הקשר בין המכון לבין קהילת הספנות בארץ. שם הוא שכן עד העברתו לאוניברסיטת חיפה בשנת 1987. בהדרגה נבנתה במכון ספרייה ייחודית לנושאי ספנות וזו נעשתה אבן שואבת לעוסקים בתחום. היום הספרייה היא מרכז המידע המקיף ביותר בארץ, בנושא הספנות בת ימינו.

משרד התחבורה היה הלקוח הראשון שהזמין מחקרים רחבי היקף. עקב השפעתה המכרעת של מדיניות הממשלה של הענף הספנות כבעל תפקיד מרכזי בפיתוח סחר החוץ של ישראל, ברור היה הצורך שהממשלה בבואה לתכנן ולקבוע מדיניות, תוכל להתבסס על מידע מקיף ככל האפשר.

במהלך חמש השנים הראשונות לפעילותו של המכון, בוצעו כעשרים מחקרים. המחקרים התמקדו בהיבטים ספציפיים של הענף ומומנו בידי משרד התחבורה. בעשור הראשון של פעילות המכון, נושא כוח האדם הימי היה אחד מנושאי המחקר המרכזיים של המכון. בשנת 1975 הוכן דוח כולל על ענף הספנות הישראלית - הייתה זו העבודה הראשונה המקיפה על ענף הספנות אשר בוצעה בישראל. כהמשך ישיר לדוח זה מכין המכון מידי שנה בשנה דוח על הספנות הישראלית, הסוקר את ההתפתחות בענפים השונים המרכיבים את תעשיית הספנות כגון: התפתחות הצי, התפתחות הנמלים, התפתחות מצבת כוח האדם הימי, חברות הספנות וגורמי ספנות נלווים. מאחר והספנות בישראל אינה מנותקת מהספנות בעולם כולל הדוח השנתי גם פרק הסוקר את התפתחות תעשיית הספנות בעולם בשנת הדוח.

משנת 1982 פעילות המכון התרחבה גם לנושא תעופה, ועד שנת 1987 הועסק צוות לנושא התעופה אשר ביצע מחקרים בתחום. החל משנת 1987 התמקדה שוב עבודת המכון בעיקר בתחום הספנות.

המכון מוציא מידי חודש ידיעון "חדשות ספנות ותעופה בעולם", הכולל תמצית מתורגמת לעברית של כתבות חשובות בנושא זה המתפרסמות בעיתונות העולמית. מטרת הידיעון הינה לעדכן במהלך השנה את העוסקים בענפי הספנות והתעופה בארץ, על הנעשה בתחומים אלו בעולם.

אחד מתפקידיו החשובים של המכון, ושל ד"ר וידרא שעמד בראשו, היה לשמש בורר הנאמן על כל הצדדים, ולתת חוות דעת וייעוץ בתחומים כלכליים הקשורים בספנות. בין הפונים היו גופים כמו רשות הנמלים בישראל, בתי הזיקוק, חברת החשמל, חברת הפחם וחברות הספנות עצמן.

ד"ר וידרא, היה קשור קשר אמיץ לאוניברסיטת חיפה, קיבל תואר פרופ' חבר מומחה מהאוניברסיטה, והקים בה את החטיבה ללימודי ספנות. שאיפתו הייתה לקשור את עתיד המכון בחיי האקדמיה של האוניברסיטה. בחוזה שנחתם בינו לבין הנהלת האוניברסיטה נקבעו התנאים להעברת המכון לחסות אקדמית, לאוניברסיטת חיפה כיחידה עצמאית. באוגוסט 1987 נפטר פרופ' וידרא, ובאוקטובר שנה זו נחנך המכון במשכנו החדש באוניברסיטת חיפה, ושמו הוסב ל: "מכון וידרא לחקר הספנות והתעופה" בדרך זהו הונצח שמו של פרופ' וידרא כמייסד המכון.
שטחי הפעילות הקבועים של המכון הינם: הוצאה לאור והפצה של הפרסומים הקבועים; ביצוע סקרים ומחקרים לפי הזמנת גורמי הספנות בארץ; הפעלת מרכז המידע ובמסגרתו מתן שירותים ועריכת קטלוגים בנושאים ייחודיים; המכון ומרכז המידע משרתים את אנשי קהילת הספנות, משרדי הממשלה, גופים פרטיים, חברות ייעוץ כלכליות וסטודנטים.
במכון וידרא מועסק צוות קבוע המתרכז בביצוע וההוצאה לאור של הפרסומים ועבודות מחקר ובהפעלת מרכז המידע. מועסקים כלכלנים מומחים בתחום הספנות, ספרנית, וצוות מינהלי. לצורך ביצוע מחקרים ייחודים מוזמנים לפרקים חוקרים לפרק זמן קצוב.

עד היום ביצע המכון למעלה מ-150 מחקרים בתחומי הספנות השונים והנמלים. במחקרים אלה נבדקו מגוון בעיות של תכנון, ובעיות תפעוליות, כלכליות וסוציולוגיות של הענף, שהוא מבין הענפים המורכבים שקיימים בעולם המודרני.

 

עיצוב וביצוע: שני זילברמן, אגף המיחשוב, אוניברסיטת חיפה